אחד המפעלים החשובים בגוף הוא המפעל הנמצא במח העצם- מפעל לייצור כדוריות דם אדומות. כדוריות הדם האדומות הן השליחים המביאים מולקולות חמצן מן הריאות אל התאים באמצעות זרם הדם וגם מחזירים דו תחמוצת הפחמן אל הריאות.

החלבון הנושא את מולקולות החמצן או הפחמן הדו חמצני בכדוריות האדומות הוא ההמוגלובין. חוסר בהמוגלובין מסיבה כזאת או אחרת יגרום לאנמיה. מהן הסיבות להיווצרות אנמיה? כיצד ניתן לטפל וכיצד יכולה האירידיולוגיה לסייע באבחון שורש הבעיה ולהציע טיפול מתאים?

הגורמים להיווצרות אנמיה

כדוריות הדם האדומות נבנות במח העצם ויש להן אורך חיים מוגבל, כמאה ימים. לאחר כמאה ימים יתפרקו הכדוריות בטחול. כאשר קצב איבוד כדוריות הדם האדומות גבוה מקצב ייצורן נגרמת אנמיה. מצב זה יכול להיווצר ממספר סיבות:

• אובדן דם בעקבות דימום. הדימום יכול לנבוע מפציעה, דימום פנימי במערכות שונות כמו מערכת העיכול, וגם לעיתים רחוקות יותר בעקבות דימום וסתי מוגבר.
• חוסר באבני הבניין של הכדוריות: ליצירת כדוריות הדם האדומות נדרשים מספר "חומרי בניין": ברזל, ויטמין B12, או חומצה פולית. מחסור בויטמין B12 קיים פעמים רבות בקרב צמחונים, או כאשר ישנה בעיה בספיגת הויטמין, בעיקר אצל קשישים. מחסור בחומצה פולית קיים בקרב הממעטים באכילת ירקות ופירות.
• מחלות כרוניות כמו סוכרת, דלקת מפרקים, אי ספיקת כליות, מחלות דלקתיות ואוטואימוניות. מחלות אלה יכולות לגרום לייצור מופחת של הכדוריות וגם פירוק מהיר שלהן
• מחלות גנטיות כמו תלסמיה הפוגעת בייצור ההמוגלובין וגורמת להיווצרות המוגלובין לא תקין.
• אנמיה המוליטית: מחלה אוטואימונית של מערכת הדם, בה תוקף הגוף בטעות את הכדוריות האדומות.

מהם התסמינים של אנמיה?

אנמיה יכולה להיות כמעט שלא מורגשת בשלביה הראשונים. ככל שישנה החמרה מורגשים יותר תסמיני האנמיה הכוללים עייפות, קוצר נשימה במאמץ ומאוחר יותר גם במנוחה, חיוורון או דפיקות לב מואצות. האנמיה אינה מחלה בפני עצמה אלא מהווה סימפטום למחלה או בעיה אחרת. התסמינים השונים המלווים את האנמיה ישתנו גם בהתאם למקור הבעיה.

אבחון האנמיה

האבחון מתחיל בבדיקה גופנית ותשאול המטופל על גורמים שיכולים להוות מקור. הוא יישאל האם ישנם שלשול או עצירות, האם הוא צמחוני או טבעוני או האם סבל מגידול או מחלה במערכת העיכול וכן אם ישנן מחלות דלקתיות.

תתבצע בדיקת דם לגילוי חוסר בויטמין B12 או חומצה פולית. בדיקות מתקדמות יותר הן בדיקת מח העצם לגילוי מחלה המטולוגית או בדיקה גנטית אם ישנו חשד למחלה גנטית כמו תלסמיה.

מהו הטיפול באנמיה?

הטיפול קשור במקור האנמיה. אם מדובר בחוסר בויטמין B12 או חומצה פולית תינתן השלמה. אם ישנו חשד לאי ספיקת כליות ינתנו זריקות של אריתרופויטין, ההורמון הנוצר בכליות ובעקבותיו ישנה יצירה של כדוריות דם אדומות.

כיצד יכולה האירידיולוגיה לסייע באבחון אנמיה?

בבדיקה אירידיולוגית ניתן לראות מפה מלאה של גוף האדם על איבריו ומערכותיו כפי שהם באים לידי ביטוי באיריס או קשתית העין- חלקה הצבעוני של העין. היתרון הגדול הוא שאת כל הבעיות או הליקויים ניתן לגלות בבדיקה אחת.

האנמיה נראית בחלקה הימני של הקשתית, ממש בקצה הגובל עם הלחמית- חלקה הלבן של העין. באמצעות האירידיולוגיה ניתן להצביע על הגורם המדויק להיווצרות האנמיה, האם מדובר בספיגה לא מספקת של ויטמינים וחומרים חיוניים אחרים המהווים חלק בבניית הכדוריות האדומות, חוסר איזון בין סידן ונתרן, בעיה במערכת העיכול, בתהליך העיכול בקיבה ועוד.

כיצד יכולה האירידיולוגיה לסייע בטיפול?

כיוון שהאבחון באמצעות האירידיולוגיה יהיה ממוקד ומדויק, כך גם הטיפול יהיה ממוקד למקור הבעיה. האירידיולוג יכול להמליץ על שינוי תזונתי בהתאם למקור הבעיה, כאשר מדובר בחוסר באחד מ"אבני הבניין" של הכדוריות האדומות או ההמוגלובין כמו הברזל למשל. יתכן שתהיה המלצה על תוספי תזונה מסוימים, או טיפול הומאופתי. אם הבעיה נובעת מבעיה עמוקה יותר של אי ספיקת כליות או מחלה דלקתית המתפתחת ימליץ האירידיולוג על טיפול רפואי מתאים.